"שעת מיץ" עם מנהלת ביה"ס- רונית שדה

השאלה המעסיקה תמיד מנהלים היא איך לתרגם את החזון למנגנונים יעילים הפועלים בחיי היום יום.

דוגמא יישומית לניסיון להגשמת החזון לקשר החשוב: מורה- תלמיד, או במקרה שלי מנהל- תלמיד קיים מנגנון בביה"ס "דקל" הנקרא "שעת מיץ".
נקודת המוצא היא שקשר של כבוד אלי כמנהלת לא מושתת רק על מעמד והיררכיה. קשר של סמכות מחד לצד אכפתיות חמה, משולבת הומור יוצרת תמהיל מתאים בעיני לקשר הרצוי.
אחת לשבועיים נפגשת קבוצת תלמידים מכיתות א'-ב' או ג'-ד' או ה'-ו' איתי, כמנהלת ביה"ס לשיחה "על כוס מיץ". במפגש זה מתנהלת שיחה על מגוון נושאים הקשורים לביה"ס ובעיקר לאלו הקשורים להתעניינות התלמיד ולשאיפותיו, דרך משחק , שיחה עם חיוך.

אני כמנהלת לומדת דרך "שעת המיץ" על צרכי, אהבות ובקשות התלמידים ולעיתים מצליחה גם להעביר מסרים אישיים ובית ספריים.

רונית שדה